כאנשים נוירוטיפיקליים, רובנו נהנים מההזדמנות להתחפש, לעשות שימוש בתלבושות, מסיכות, איפור, אביזרים שונים- כדי להיות ליום אחד מישהו אחר ממי שאנחנו. יש לנו את היכולת להבין שזה רק בכאילו, ואנו משתמשים ביכולת המשחקיות שלנו כדי לשחק ולדמיין מי היינו רוצים להיות ואיך זה ירגיש.

לעומת זאת, ילדים ובוגרים עם אוטיזם נוטים לחפש קביעות ודברים שחוזרים על עצמם, כדי להשיג תחושת שליטה ויציבות בעולם. לרוב תהיה להם פחות פתיחות למשהו חדש, ופחות צורך להתרענן ולהתנסות בדברים חדשים. כל עולם המשחק של ילדים עם אוטיזם הוא שונה, ופחות נשען על דמיון ועל משחקיות שעוסקת בלנסות דברים, לייצר תרחישים ספונטניים וחדשים.

לקראת פורים, נרצה לאפשר גם לילדים עם אוטיזם לחוות את החג. לכן- ננסה להציע להם ולחשוף אותם לתחפושות בשני אופנים-

האחד, נראה להם את תהליך ההתחפשות- הורים ואחים יכולים להתחפש לעיני הילדים, כלומר- לא להופיע בפני הילד כשאתם כבר מחופשים, זה יכול להפחיד ואפילו יכול לגרום להם קושי לזהות אתכם. זו עשויה להיות חוויה מבלבלת ולא נעימה. לכן, נשים עלינו את פריטי התחפושת באופן הדרגתי, כשהם צופים, ונעשה הפוגה בין שלב לשלב, ניתן לילד הזדמנות להסתגל ולהגיב.

השני, נזמין את הילד באופן של חשיפה והזמנה לאביזרים שיהיה קל לשים אותם- תלבושת שקל לשים מעל הבגדים, אביזרים כגון כובע, גלימה, משקפיים. אפשר להדביק מדבקות על הפנים, ואת כל זה כדאי לעשות מול מראה, וללא שום לחץ- עם מסר שאפשר לשים ולהוריד ולהתנסות בזה.

מומלץ שלא להפעיל לחץ על ילדים להתחפש, ולהימנע באופן גורף מתחפושות שכוללות גוף שלם ובגד כמו בגד גוף שלם (שקשה לשים וקשה להוריד) או חליפת פרווה עם ראש של חיה למשל, שיכולה להיות מכבידה ואף מפחידה, ובוודאי לא תוביל לתחושת הנאה ושמחה.

לסיום, נרצה לחשוף את הילדים לאפשרויות הגלומות בחג הפורים, ולעורר בהם סקרנות ורצון להתנסות באופן משחקי, ועם זאת נרצה לא להכריח. ילד שלא מעוניין, גם לאחר שמציעים לו ומזמינים אותו, צריך לכבד את בחירתו, גם אם היא גורמת להורה אכזבה. חשוב להעביר לילד מסר שהוא פועל ועושה דברים עבור עצמו, ועל ההורה להתמודד עם הציפיות שלו מילדו בעצמו.

והכי חשוב, אל תשכחו להקפיד לשמור על נושא הבטיחות: לוודא שהתחפושת, האביזרים והאיפור אינם מסוכנים, אינם קטנים בגודל ואינם רעילים, וכן שאינם עשויים מחומר דליק.

פורים שמח ובטוח לכולם!