חזרה למעלה ^
30 שנה לעמותה – מבט מקרוב על מרכז טיפולי בית אחד רחובות

מרכז טיפולי בית אחד ברחובות הוקם בשנת 2010, כמרכז המיועד לילדים המשולבים בגני עירייה ומגיעים פעמיים בשבוע לקבל את הטב”מ. הילדים מתקבלים על ידי צוות המרכז ועובדים במשותף יום שלם וגדוש בטיפולים פרטניים וקבוצתיים.

רצינו לספר לכם בקצרה, על אחת מהקבוצות שלנו: קבוצת הבלשים הצעירים

הפעילות בקבוצת הבלשים מאפשרת לילדים התבוננות חברתית, מעלה מודעות לתהליכים חברתיים וליחסים בין אישיים, מעצימה סקרנות ועניין חברתי וכן מאפשרת עבודה ממוקדת על זיהוי כשלים חברתיים (לדוגמא קריאה לא תקינה של המפה החברתית) ופתרונם. כל זאת בדרך חווייתית, כיפית ומלאת אקשן.  ההנאה שלהם בתהליך מאד גדולה ומשמחת.

בשעת החצר מוגרלים שלושה ילדים להיות בצוות הבילוש. הם מקבלים תגים עם כתובית של “בלש בתפקיד”, מצלמת דמי מקרטון ומשקפת מגליל ניר. מציגים לבלשים משימות בילוש, וממקדים אותם שהמשימות בקבוצה תמיד עוסקות באנשים, בצוות, בילדים והיחסים בין אישיים שנוצרים. הילדים פותרים משימות מסוג: מי הכי אוהב לשחק בכלי תחבורה, מי הכי הרבה מתרוצץ בחצר, מי נשאר נייח יחסית, מי משחק ביחד, מי לבד, האם יש חברויות מובחנות, האם יש ילדים שרבים זה עם זה וכו’. 

הילדים מתבקשים לא רק לענות נכונה על המשימה, אלא גם להביא ״הוכחות״ (הסבר מפורש) ואם יש צורך הם מתבקשים גם ״לחקור״ חבר אחר או לקרוא לו ל״שולחן הנחקרים״. החוקרים והנחקרים נהנים מהחקירות החברתיות ונתרמים מהן מאד.

שלוש דוגמאות של משימות בילוש

בראשונה הילדים התבקשו לתאר מי משחק במשחק שעלול להיות מסוכן. כל שלושת הילדים חשבו תחילה שהילד שהיה הכי קרוב אליהם שיחק במשחק מסוכן. בתיווך הם הסבירו שהוא משחק במשאית על החול ואולי יעוף חול. כשהתבקשו הילדים להתבונן על כל הילדים ולא רק על הילד הקרוב ביותר אליהם, הם חזרו ל״עץ הבלשים״ עם התשובה שילד שמשחק במשחק עם אקדח צעצוע (אקדח שמפריח בועות סבון) עושה משהו מסוכן. בתיווך הסבירו כי הוא משחק עם אקדח לא אמיתי. לאחר תיווך שעבד על סקירה של כל הילדים, הקרובים והרחוקים ביותר, הילדים שבו עם הפתרון הנכון- הם זיהו כי יש ילד שמנסה לטפס על עץ עם גזע דק ודוקר.

במשימת הבילוש השניה, התבקשו הילדים למצוא מי משחק לבד הכי הרבה זמן. גם פה הילדים התקשו ובכל רגע חזרו עם תשובה שהצביע על ילד שהיה שקט או לבד באותו רגע קצר. הם היו זקוקים לתיווך צמוד שהנחה והתבוננות לאורך זמן לצורך מענה נכון על השאלה.

במשימת הבילוש השלישית, התבקשו למצוא האם יש ילדים שרבים זה עם זה, הם הצהירו כי שני ילדים שדיברו בקול רם רבו זה עם זה. רק לאחר ״חקירה ומעקב בלשי״ הם הבינו כי הילדים לא רבו אחד עם השני, אלא חיפשו משחק שאבד, רצו ברחבי החצר בניסיון לחפש משחק שאבד, וצעקו אחד לשני אם מצאו את המשחק או לא.

לסיכום, בשלוש המשימות ראינו קושי בקריאת המפה החברתית, אך ברזולוציה עדינה יותר, נוכל לומר כי בשני המקרים הקושי היה נעוץ בקושי בסקירה חזותית הנדרשת לצורך התבוננות חברתית. בראשונה, הילדים לא סקרו ילדים אשר היו מעט רחוקים פיזית מהם ובשניה הילדים לא התבוננו לאורך זמן על הסיטואציה והסקירה היתה רגעית. במקרה השלישי הילדים נשענו אך ורק על עוצמת קול לפירוש הסיטואציה.

נציין כי בכל יציאה לחצר, נדרשים הילדים לעקוב אחר משימה יומית חדשה. הפעילות מהנה ביותר  ומשלבת בתוכה כמובן למידה חברתית. מומלץ להמשיך ולעקוב גם אחרי רעיונות תיאורטיים ויישומיים מתוך הספר שהוזכר למעלה. 

פוסטים נוספים