מהו אוטיזם

אוטיזם הוא הפרעה נוירו-התפתחותית נרחבת, המופיעה בספר האבחנות הפסיכיאטרי DSM-5. לאוטיזם שני מאפייני בסיס עיקריים, כאשר רק הופעת שניהם תוביל לקביעת אבחנה:

1. קושי בתקשורת בין-אישית. בתחום זה נכללים חסרים בהדדיות רגשית-חברתית, חסרים בהתנהגויות תקשורתיות לא מילוליות, וחסרים בפיתוח, שימור והבנה של יחסים חברתיים עם בני הגיל.

2. קושי עם שינויים והצמדות לדפוסי התנהגות קבועים וחזרתיים. בתחום זה נכללים סטראוטיפיות או חזרתיות המתבטאת בתנועות המוטוריות, בשימוש בחפצים או בדיבור, הצמדות נוקשה לרוטינות או לדפוסים חזרתיים של התנהגות מילולית או לא מילולית, תחומי עניין מצומצמים או מקובעים מאוד שהינם לא תקינים בעוצמה ובמיקוד שלהם, תגובתיות יתר או תת תגובתיות לקלט חושי, או ענין חריג בהיבטים תחושתיים של הסביבה.

הסימפטומים האוטיסטיים משתנים ברמת החומרה שלהם, ויש לראות כל אחד מהם על גבי רצף לעומת קיום או אי קיום. כך, למשל, הקשיים התקשורתיים עשויים לנוע בין הימנעות מרובה מקשר לבין ילדים הצמאים לקשר אך פועלים באופן לא מותאם, מאחר והם מתקשים לקרוא כוונות של אחרים ולהבין מצבים חברתיים מורכבים.

בדומה, קושי עם שינויים עשוי לנוע בין ואי יכולת מוחלטת להכיל שינויים ולהציג תגובות של התפרצויות ומצוקה עצומה אל מול שינוי, לבין קושי קל יחסית שעליו ניתן להתגבר באמצעות הכנה ותיווך. גם סביב התנהגויות חזרתיות הטווח ינוע בין עיסוק חזרתי נרחב בסיבוב חפצים או נפנוף ידיים ואיברי גוף, ועד למיעוט בהתנהגויות אלה.

ניתן לפגוש ילדים שממעטים להביע התעניינות בסביבתם באופן המשכי, אך גם ילדים שמראים איסוף ידע ומומחיות בתחומי עניין ספציפיים וייחודיים.

ההפרעה מופיעה מגיל צעיר ומשלב מוקדם בהתפתחות. לעתים ההפרעה בולטת פחות בגיל צעיר, מאחר והדרישות הסביבתיות מהילד עדיין מועטות, ומתבטאת באופן ברור יותר עם העלייה בגיל.

לצורך מתן האבחנה קיים הכרח שהסימפטומים אכן יובילו לפגיעה משמעותית ונרחבת בהסתגלותו של הילד ובהתפתחותו בכל תחומי החיים, וכן שלא יוסברו על ידי הפרעה אחרת, כגון לקות שכלית, מצב רפואי או הפרעות התפתחותיות אחרות.

לצורך מתן אבחנה של אוטיזם נדרש אבחון על ידי /נוירולוג וכן על ידי פסיכולוג קליני/התפתחותי. ניתן לקבל הפניה דרך רופא הילדים למכון להתפתחות הילד לצורך אבחון, או לפנות לגופים מאבחנים אחרים בבתי חולים, במרכזים ייעודיים או באופן פרטי.

שיעור הילדים עם אוטיזם באוכלוסייה הולך וגדל בעשורים האחרונים, ועומד כיום על כ- 1:70 ילדים. הגורם לאחוז הגדל של ילדים עם אוטיזם אינו ידוע. כהורים, כמחנכים וכמטפלים, מוצב בפנינו אתגר גדול והוא לבנות דרכי טיפול ולמידה, ולפתח מסגרות חינוכיות וטיפוליות מותאמות שיוכלו לסייע לילד, לקדם אותו ולתמוך בו ובמשפחתו.

ילדים עם אוטיזם שונים אלו מאלו כמו שילדים רגילים שונים זה מזה: ביכולותיהם הקוגניטיביות, בכישרונותיהם, בקשייהם, בטמפרמנט שלהם, באופי ובהעדפות שלהם, במוטיבציה שלהם, בנטיות ליבם. כל ילד עם אוטיזם הוא קודם כל אינדיבידואל, אדם עם אישיות ייחודית ועם עולם פנימי, שאותם יש להכיר על מנת לגלות את הדרך המתאימה ביותר עבורו, זו שתסייע לו להתפתח ולהתקדם.

מחקרים רבים מוכיחים כי התערבות אינטנסיבית, אינטגרטיבית, רב מקצועית שמתחילה מגיל מוקדם ככל שניתן, מאפשרת התקדמות משמעותית והישגים התפתחותיים ניכרים. עבודה טיפולית המבוססת על הקשבה מעמיקה ומדויקת לילד ולמשפחתו, הבנה של המערך הייחודי של קשייו כמו גם כשרונותיו, והבנת הגורמים המעכבים או המקדמים תקשורת והתפתחות עבורו, מובילה לאורך זמן למיצוי הפוטנציאל ולמימוש יכולותיו של כל ילד לקחת חלק בסביבתו ובחברה.

אנשים עם אוטיזם יכולים וזכאים לקבל את כל התמיכה שתאפשר להם להתמודד עם אתגרים של שונות, למצוא את מקומם בחברה, ולזכות, הם ומשפחותיהם, באיכות חיים, ברווחה נפשית ובהגשמה עצמית, באופן הטוב ביותר עבורם.

Hosted by sPD.co.il - אחסון אתרים A site by razgroup
דילוג לתוכן